#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגביה בנו שיש אבן בידו 1) אם יש לו געגועין על אביו 2) כשאין לו געגועין?	"1) מותר מפני שיש בו קצת חולי 2) אסור דאין כאן צורך כ""כ"	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טלטול התינוק כשיש מוקצה בידו נחשב כטלטול מן הצד?	"1) תוס' (שבת קמ""ב ע""א) משמע דנחשב טלטול מן הצד, ואינו נחשב כצורך דבר המותר דאין צורך כ""כ לטלטל את התינוק [ותמה עליהם רע""א א""כ כשיש לו געגועים עליו למה צריך הטעם דחולי (וכמ""ש בתוס' קמ""א ע""ב דגם תוס' מודו לטעם חולי) תיפוק ליה דהוי לצורך התינוק, והחזו""א (סי' מ""ז ס""ק ב') כתב לולי דברי תוס' היה אומר דאין זה מקרי לצורך דבר המותר אלא לצורך דבר האסור כיון שהתינוק רוצה האבן שבידו הוי כאילו האב מטלטלו לצורך האבן]<br>2) הפמ""ג (א""א ס""ק א') ותוספת שבת (ס""ק ג') כתבו דהוי כאילו מטלטל האבן בידים, וכן הוא פשטות המ""ב (ס""ק ג'), וצ""ל דאינו טלטול גמור דא""כ מאי שנא כשנפל האבן דאמרינן דאסור להאב להגביהו, אלא צ""ל כמ""ש הערוה""ש (סעי' ב') דהוי קצת כמו שהוא אוחז בהאבן<br>3) התוס' רי""ד ס""ל דלמסקנא ההיתר לאב לטלטל בנו כשיש אבן בידו הוי משום טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, וצריך געגועי הבן לתרץ למה אין צריך ניעור<br>(מ""ב עו""ה הע' א')"	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מחויב לנער האבן מידו?	"יצעק התינוק ויבכה (תוס' שבת קמ""ב ע""א, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')"	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל האבן מידו?	"אסור להגביהו אפי' אם יש לו געגועין דזהו טלטול מוקצה גמור [רק התירו טלטול מן הצד שלא לצורך התינוק כ""כ], אלא התינוק עצמו יגביה את האבן (מ""ב ס""ק ב')"	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהוא ברה""ר?"	פשוט דאסור בכל אופן מפני איסור הוצאה [ועל התינוק יש בו איסור דרבנן, ועל האבן יש בו איסור דאורייתא]	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מטבע ביד התינוק?	"רש""י ס""ל דאסור אפי' לאחוז ידו של תינוק שמא יפול ויגביה אותו, אבל הרמב""ן ס""ל דאינו אסור אלא כשהוא נושא את בתינוק דאז חיישינן שמא יגביה את המוקצה, והשו""ע סותם כרש""י והביא הרמב""ן ביש אומרים, וכן פסק הב""ח לחומרא כרש""י, אבל הא""ר כתב דיש לסמוך על הרמב""ן כשיש חשש חולי (ביה""ל ד""ה וי""א)"	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני לסתום נקב שבכלכלה ע""י אבן?"	"כן, ודוקא אם הוא מהודק או קשרה דאז הוי כדופן להכלכלה (מ""ב ס""ק ו'), ואם אינו מהודק הכלכלה נעשה בסיס להאבן ואסור לטלטלה (מ""ב ס""ק ח') [וצ""ע דהאבן משמש את הכלכלה ואינו נעשה בסיס וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' רנ""ט ס""ק ט') ולקמן (סי' שי""א ס""ק כ""ט) (מ""ב דרשו), ותי' מ""ב עו""ה (הע' י') דכיון דאינו מהודק אינו משמש בה כלל], אבל הערוה""ש (סעי' ג') ס""ל דנעשה דופן אפי' כשאינו מהודק"	סימן שט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקשור אבן לדלעת להכבידה?	"כן, והשעה""צ (ס""ק י""א) מסתפק אם צריכה להיות בתוך הדלעת וכלשון המשנה או דלמא סגי אפי' אם היא תלוי על הדלעת מבחוץ וכמשמעות המחבר, והערוה""ש (סעי' ד') ס""ל דא""צ קשירה אלא סגי בהידוק לחוד"	סימן שט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו כלכלה מלא פירות שיש בו אבן?	"אינו בסיס דהפירות שוין יותר מהאבן (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט') אבל יש חיוב ניעור אם אפשר וממילא אם הפירות אינם נפסדים צריך לנערם תחילה ואח""כ יחזור ויניחם בתוך הכלכלה [וצריך ליזהר שלא יתפזרו משום עובדא דחול כמ""ש לקמן סי' של""ה (מ""ב ס""ק י""א)], ואם הם פירות רטובים א""צ לנערם [אלא אם יכול לנער האבן לבד (מ""ב ס""ק י')], וה""ה כשהוא לצריך מקומו א""צ לנערם [ולפי רש""י אפי' בפירות רטובים יש צד בגמ' דצריך לנערם בתוך הכלכלה, אבל קיי""ל כהרמב""ם דא""צ, וביאר הב""י דלא היה גורס זה]"	סימן שט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול הפירות מתוך הסל?	"כתב המג""א (ס""ק ד') בשם תוס' דאם הוא טירחא א""צ להטריח אבל אם הם בתוך סלים קטנים יטלם (מ""ב ס""ק ט')"	סימן שט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח אבן ע""פ החבית בשבת?"	"אם אפשר צריך לנערו, ואם הוא בין החביות יכול להגביהו להטותו במקום אחר [ומרש""י משמע דמיד צריך להטותו, והקשה רע""א הרי הכלי בידו ואפי' להאבן העוזר יהא מותר לטלטלו לכל מקום שירצה כמ""ש לעיל סי' רס""ו סעי' י""ב, וצ""ע (ביה""ל ד""ה יכול), אמנם לפי הגר""א (סי' רס""ו סעי' י""ב) דס""ל דאפי' כיס מלא מעות (שאינו בסיס) נמי אסור, ניחא}]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הוי בסיס אם הניחה שם במזיד?	"לפי רש""י סגי אם דעתו להניחה שם לתחילת שבת, ולפי הבעל התרומה (ור""ת) צריך לכוין שיהיה שם לכל השבת [וצריך לכוין בפירוש לסלקו באמצע השבת או צ""ל דבר שדרכו לסלקו באמצע השבת [כגון גיזי צמר בהטמנה (שעה""צ ס""ק כ""ח)], אבל מסתמא דעתו להניחו שם כל השבת (מ""ב ס""ק כ""א)], והכריע המג""א (ס""ק ז') דבמקום פסידא יש לסמוך להקל (מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הוי בסיס להאבן, הרי אינו חשוב כלום?	"לכאורה צ""ל דהוי אבן חשובה דאל""ה אינו בסיס לאיזה פרוטות וכמ""ש המ""ב לקמן (סי' ש""י ס""ק ל""א)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבעל התרומה מה הדין אם חישב לסלקו בסוף השבת?	"אם חישב לסלקו קודם שקיעה אינו בסיס, אבל אם חישב לסלקו בין השמשות הוי בסיס (פמ""ג א""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב) [ועי' מש""כ בסמוך]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבעל התרומה, אם לא הניחו שם לכל השבת האם מותר לטלטלו לגמרי?	"כתב רע""א דאינו מותר אלא לנערו (ביה""ל ד""ה כדי), ואח""כ מותר לטלטלו טלטול גמור"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבעל התרומה, למה נר נחשב בסיס?	"עי' ביה""ל לעיל (סי' רע""ט) ומש""כ שם [ולכאורה ה""ה שייך הני סברות לפרש למה לא שייך ההיתר דגמרו בידי אדם, ועי' מנח""ש (ח""א סי' י' אות ב') דהיכא דרוצה המצב של דיחוי לא אמרינן גמרו בידי אדם, וכן מצינו בסל שלפני האפרוחים דהוי בסיס בין השמשות לכל השבת אע""פ שבידו לפרחו מ""מ כיון שרוצה אפרוחים עליהם בין השמשות הוי בסיס לכל השבת (עי' פסק""ת סי' ש""י אות ט')]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבן דהוי כיסוי לחבית, האם החבית בסיס?	"הרז""ה (ורש""י) ס""ל דאם משמש הדבר שלתחתיו אינו בסיס, אבל הרמב""ן ס""ל דהוי בסיס (מג""א ס""ק ו') {ופשוט דזהו דוקא כשמוקצה על גבה אבל פשוט דכיסוי של היתר על גבי מוקצה אין הכיסוי נעשה בסיס להמוקצה אפי' להרז""ה ורש""י}"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דהחבית בסיס לאיסור והיתר דהרי יש יין בתוך בחבית?	"1) רע""א הביא ממקור ברוך דפי החבית אינו בסיס אלא להאבן (ביה""ל ד""ה ואם) {וביארו ר""י באק ור""מ רייז דלא אמרינן הסברא דגוש אחד אלא כשהוא משמש תשמיש אחד אבל כאן פי החבית אינו משמש כמו תוך החבית ומש""ה נעשה בסיס בפנ""ע, ומ""מ לגבי טלטול נחשב כאילו הוא מטלטל כולו ומש""ה אסור לטלטלו}<br>2) התוספת שבת (ס""ק י""ד) תי' דא""א להגיע להיין בלא נטילת האבן ולכן הכל נעשה בסיס להאבן (מובא בערוה""ש סעי' י')<br>3) הערוה""ש (סעי' י""ב) מחדש דדוקא אם נתן האיסור וההיתר עליו בבת אחת אמרינן דהוי בסיס לאיסור והיתר משא""כ אם ההיתר היתה עליו מכבר והשתא הוא מניח רק האיסור הוי בסיס רק לאיסור<br>4) הלבוש משמע דמיירי בחבית ריקנית (מובא בערוה""ש סעי' י""ב)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח המוקצה עליו סתם?	"כתב בתרוה""ד דהוי כשוכח חוץ מערב שבת [דפשוט דאם דעתו לסלקו אינו בסיס אפי' אם הניחו בערב שבת], אבל הב""י מדייק מרש""י דאפי' בערב שבת הוי כשוכח עד שהניחו ממש בין השמשות, והרמב""ם משמע כהתרוה""ד (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק כ')"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל האיסור ממנו באמצע השבת?	"אם היה עליו בין השמשות [ולפי הבעל תרומה דוקא אם דעתו היתה שיהיה שם לכל השבת] אמרינן מגו דאיתקצאי והוי בסיס לכל השבת (רמ""א)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להניח עליו דבר היתר מבעוד יום?	"יש בו איסור בסיס (אג""מ או""ח ח""ג סי' נ""א, שבות יצחק פט""ו אות ג')"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם יכול לעשות בסיס לחפץ של חבירו?	"אינו יכול לעשות בסיס לחבירו ואפי' אם החפץ המוקצה ג""כ של חבירו (מ""ב ס""ק כ""ה), אמנם אם הוא לטובת חבירו דמסתמא ניחא ליה [כגון נתן כלי תחת נר שהיה נופל] נסתפק האור זרוע (מג""א ס""ק ח'), והמ""ב (ס""ק כ""ז) סותם להחמיר, אבל הביא דרך החיים דס""ל דאם דעתו היתה לסלקו באמצע השבת יש לצרף שיטת בעל התרומה ואינו בסיס {אבל צריך לעשות ניעור תחילה דרע""א כתב דהבעל התרומה לא התיר אלא אם עשה ניעור תחילה}."	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבני ביתו 2) בשטענדר של ציבור 3) בדבר של הפקר?	"1) הדעת תורה למהרש""ם (סעי' ד') ס""ל דאפי' אשתו אינה יכולה לעשות בסיס שלא ברשותו, אבל יש חולקים אם יש לה רשות לעשות כרצונה 2) אינו יכול לאוסרה 3) יכול לאסור מפני שאין אדם המעכב (מ""ב דרשו)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנער לצורך דבר האסור?	"המג""א (ס""ק ה') הביא הב""י בשם רבינו ירוחם דאסור, וביאר השעה""צ (ס""ק י""ז) דהוי כמו שאר טלטול מן הצד דאינו מותר אלא לצורך דבר המותר, אכן הקשה הבית מאיר דאינו ראיה מרבינו ירוחם דהוא אינו מיירי בניעור אלא בטלטול גמור, ואעפ""כ כתב השעה""צ (שם) דלשון הגמ' משמע דניעור צריך להיות לצורך גופה דהיינו בשביל דבר המותר [והא דמצינו דשומטין את הכר מתחת המת כדי שלא יסריח צ""ל דלמת הקילו (כך מבואר משעה""צ לקמן סי' שי""א ס""ק כ""ח)]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לנער אם ע""י זה יקלקל הדבר המוקצה?"	"מותר לטלטל ההיתר עם המוקצה וא""צ לנערו (שעה""צ ס""ק י""ז), וכן מבואר במ""ב לעיל (סי' רע""ז ס""ק י""ח) בשם הפמ""ג [דלא כרע""א ס""ס ש""י]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללמוד על שלחן שיש עליהם מעות [ואינו בסיס] אם מנענע השלחן?	"אם אפשר לנערו ולא יפסיד המעות צריך לנערו אם הוא פס""ר שינענע השלחן {ואע""פ שנענוע השלחן דומה לניעור דעלמא מ""מ ניעור פעם אחת עדיף טפי}, ואם אינו פס""ר א""צ לנערו, ואם יפסיד המעות מותר אפי' בפס""ר דהרי הוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר דהיינו השלחן לצורך לימודו (מ""ב ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק י""ט)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח חפצים דרך אקראי בתיבה?	"התרוה""ד הביא דברי השואל דרצה לומר דאינו בסיס [אבל פשוט דהתיבה גופה הוי בסיס], והתרוה""ד חולק עליו וס""ל דהוי בסיס, והמג""א (ס""ק ו') הביא ב' ראיות לדברי השואל דאינו בסיס [כנונא אגב קטמא אע""פ שיש עליו שברי עצים {ודחה רע""א דיש מקומות שאין שברי עצים על הקטמא ואין הקטמא גוש אחד שיהיה הכל בסיס}, תרומה טמאה ע""ג תרומה טהורה {ויש דוחין דאוכלין אין נעשין בסיס}], אכן הט""ז (ס""ק א') משמע דס""ל כהתרוה""ד, והכריע המ""ב (ס""ק י""ח) במקום הצורך יש להקל כהמג""א אע""פ שהפמ""ג מחמיר מ""מ הרבה אחרונים מקילין, ומוקצה הוא דבר של דבריהם ואזלינן לקולא (שעה""צ ס""ק כ""ד)"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפה שיש עליה מנורה?	"אם היה שם גם הלחם מבין השמשות אינו בסיס, ואם לא היה עליו לחם כתב המ""ב (ס""ק י""ח) דלפי המג""א יש להקל דאינו מקפיד שהמנורה יהיה על המפה בדוקא, אבל לפי הט""ז יהא אסור, והכריע השעה""צ (ס""ק כ""ד) להקל, ע""ש {וצ""ב קצת מהו הצירוף בשיטת רש""י דהמפה עשוי לכסות את השלחן ולא להעמיד המנורה, הרי הט""ז דחה סברא זו מחמת התרוה""ד}"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מפה נעשה בסיס האם כל המפה אסור?	"הלבושי שרד (ס""ק ד') כתב דכל המפה הוי בסיס ואסור, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') כתב דרק מקום הנר הוי בסיס אבל יכול לקפל שאר המפה (וכ""כ הדה""ח), ואפ""ה אינו יכול לטלטל כל המפה דאז הוא מטלטל אף מקום הנר {ואינו נחשב כטלטול מן הצד דכלפי טלטול הוי גוש אחד}, והשעה""צ (ס""ק כ""ד) אינו מכריע ביניהם דכתב דקיי""ל כהמג""א דאינו בסיס כלל"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי של פח אשפה שמחובר להפח?	"{נראה דיש ב' סברות להקל, א' לפי הפמ""ג הוי דומה לקיפול המפה דמותר כל זמן שאינו מטלטל המקום הבסיס (וכ""כ התהל""ד), ב' לפי רע""א דפי החבית הוי חלק בפנ""ע והוי בסיס להאבן ה""נ הכיסוי הוא חלק בפנ""ע ואינו בסיס להפח, ומ""מ לכו""ע אינו יכול לטלטל הפח ע""י הכיסוי. ונראה לפי""ז ה""ה דמותר לדחוק הלחץ ברגלו המגלה את הפח אע""פ שהוא דרכו בכך מ""מ הוי חלק שנפרד מהפח, אולם שמעתי מגיסי ר' יוסף ינקלוביץ דרצה לחדש דהכיסוי נתבטל להפח והוי מוקצה, ויש לעיין בזה}"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקינה של תרנגולים שהיה בה ביצה של אפרוח?	"אע""פ שלא ידע שהיה שם מ""מ כיון שדרכן בכך הוי כמניח במזיד והוי בסיס (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ח) [משא""כ בתיבה בדינו של המג""א אין צורך שיהיה המוקצה בדוקא על הדבר היתר (שעה""צ ס""ק כ""ו)]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח הדבר מוקצה עליו באמצע בין השמשות?	"ממ""ב (ס""ק י""ט וס""ק כ""ז) מבואר דלא אמרינן מגו דאיתקצאי אלא אם היה שם קודם בין השמשות עד אחר בין השמשות, ומקורו מגר""ז, וכן צידד הפמ""ג לעיל (סי' רע""ט א""א ס""ק י""ד), וכן דייק רע""א (סי' ש""י סעי' ז') מרש""י שבת (מ""ד ע""ב) דכתב ""כל בין השמשות"" [וע""ע באג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב אות ל""ג)] {ויש לפרש דאם הוא באמצע בין השמשות הוי ספק בסיס ובמוקצה אזלינן לקולא, אבל צ""ע א""כ למה כתב המ""ב (ס""ק כ""ב) בשם הפמ""ג לפי הבעל התרומה אם כוון לסלקו בסוף שבת בזמן בין השמשות לא מהני והוי בסיס, לימא מספק אינו בסיס, ותי' ר""י באק דכאן עדיף דהוי ס""ס דיש לצרף שיטת בעל התרומה} [אכן, לגבי מוקצה מחמת מצוה מבואר מרש""י (ביצה ל' ע""ב) דאפי' מקצת בין השמשות אוסר, וכ""כ דרכ""מ (סי' תרל""ח ס""ק ג'), ועי' שבות יצחק (פט""ו אות ב')]"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמקדים לקבל שבת קודם שקיעה?	"אפ""ה בסיס נקבע בין השמשות (פמ""ג א""א ס""ס רע""ט), וכן אשה יכולה ליתן הפת על השלחן אחר הדלקת נרות (שבות יצחק פט""ו אות א')"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כלי שמלאכתו לאיסור עושה מה שתחתיו בסיס?	"הפמ""ג לעיל (סי' ש""ח מש""ז בהקדמה אות ד') מסתפק בדבר, ופשוט לתהל""ד (סי' ש""ח ס""ק א') וערוה""ש (סי' ש""י סעי' ט') דעושה בסיס"	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא צריך מקום החבית כששכח האבן עליו?	יכול לטלטלו לפנות מקומה 	סימן שט סעיף ה		
